רבים משייכים לתחום הבידוד התרמי רק את נושא שימור החום בתוך המבנה. למעשה, באמצעות שמירתם על טמפרטורה קבועה בבית ועל רמת קרינה נמוכה, מבקשים העוסקים בתחום לאפשר חיים איכותיים ונוחות תרמית אידאלית לכל השוהים במבנה.
הדרך הטובה ביותר לבודד מבנה מגורים, בית ספר, בניין משרדים או כל בניין אחר היא להתאים אותו לאזור האקלים שבו הוא נמצא. אם נחזור בזמן ונבחן בתים ומבנים מתקופות שקדמו לעידן הטכנולוגי, נלמד רבות על התאמת העיצוב וגישות האדריכלות לאקלים נתון. דוגמה פשוטה לכך היא האופן שבו נקבע מקומה של האח בתוך הבית. בארצות הצפוניות הוצבה האח במרכז הבית כדי למקסם את פיזור החום, ואילו בארצות הדרומיות היא הועברה לקיר החיצוני של הבית, ולעתים אפילו מחוצה לו, כדי למנוע חימום יתר וסיכון אש.
משנות ה-50 ועד שנות ה-70 תמכו קבלנים רבים ברחבי העולם במאמצי פיתוח טכנולוגיים. בהנחה כי מזגנים ומאווררים יכולים לפתור את סוגיית הקירור והחימום במלואה, נזנחו השיקולים התרמיים בעת הבנייה.היום, לעומת זאת, נהוג לשלב טכנולוגיה מודרנית כבר בשלב התכנון, וכך אנו מגיעים למצב האידאלי שבו המבנים יעילים אנרגטית ומתאימים לאקלים הסובב אותם.
באקלים הישראלי מתבזבזת אנרגיה רבה הן על קירור בקיץ הן על חימום בחורף. בידוד תרמי נכון תורם בשני המקרים: בקיץ הוא חוסם את החום הבא מן החוץ, ובחורף הוא כולא את החום שבתוך המבנה. בידוד תרמי נכון מפחית את הצורך במיזוג אוויר, ויוצר אקלים נוח בבית.
בתקופת החורף הטמפרטורה בתוך מעטפת הבניין לרוב גבוהה מזו שבחוץ. במקרה זה החום חומק מן המעטפת דרך פתחים (כגון חלונות) וגשרי קור, ומתחלף באוויר קר. החלק הפנימי של הבניין מתקרר בהתאם לטמפרטורה החיצונית. בתקופת הקיץ התופעה הפוכה: חום גבוה חודר פנימה. את עצמת חילופי החום בין החלק הפנימי של הבית לבין החוץ מגדירים שלושה גורמים עיקריים: הבדלי הטמפרטורה בין הפנים והחוץ, ההתנגדות התרמית של המעטפת החיצונית (קירות, חלונות, גגות), ושיעור החלפות האוויר.
רמת בידוד גבוהה אפשרית בכל שיטות הבנייה למיניהן: קונבנציונלית, טרומית, ברנוביץ', בנייה קלה באמצעות פלדה וכן הלאה. רמת הבידוד נקבעת בהתאם למרכיבי מעטפת הבניין.כדי לבנות מבנים חסכוניים אנרגטית יש לתכנן מעטפת מבודדת היטב.
עיקר מעבר החום, כ-30% עד 40% ממנו, נעשה דרך הקירות, ולכן, כדי למזער את התופעה יש בראש ובראשונה לבודד את הקירות ביעילות. מכיוון שבטון ובלוקים רגילים הם חומרי בנייה חסרי ערך תרמי, כדי להגיע לרמת בידוד נאותה יש להוסיף עליהם חומרי בידוד או להשתמש בבלוקים בעלי כושר בידוד.
אנחנו ב"גולד הנדסה" נותנים שירותי תכנון וייעוץ בכל הקשור לתחום של בידוד תרמי והתייעלות אנרגטית. בעבודתנו אנו נותנים מענה מלא לאדריכלים, לקבלנים, למנהלי פרויקטים וליזמים.
- אנני גולדין, מנהלת פרויקטים -
|
הערה: גרף מייצג אבדן קור או חום בבית ממוצע.
נתונים יכולים להשתנות בהתאם לתכנון ועיצוב
מקורות: DOE, DEFRA, various
בישראל קיים תקן מחייב שעוסק בבידוד תרמי של בניינים – תקן ישראלי ת"י 1045.
מקור: תקן ישראלי ת"י 1045, מכון התקנים ישראלי.
"תקן זה קובע דרישות מינימליות לבידוד תרמי בבניינים לפי ייעודם. התקן קובע את התנגדות התרמית האופיינית המינימלית של אלמנטי מעטפת, את ההפסדים ליחידת שטח של דירות ואת מקדם רווח החום הסולארי המקסימלי של מערכת זיגוג.
בחלק התקן שעוסק בבידוד תרמי של בנייני משרדים , מוסדות חינוך, בתי מלון ובתי חולים בודקים גם ערכים של העברות התרמית הכולל השקילה של מבנים.
תקן נוסף שאינו מחייב הוא תקן ישראלי ת"י 5280 – אנרגיה בבניינים
מקור: תקן ישראלי ת"י 5280, מכון התקנים ישראלי.
"תקן זה הוא חלק מסדרת תקנים הקובעים דרישות לתפקוד האנרגטי של בניינים.
תקן זה נועד לקבוע את הרמה המחייבת של התפקוד האנרגטי הנדרשת מבניינים בישראל בכל הנוגע לתכנון של חלקי הבניין והמעטפת של יחידות התכנון בבניין, להצללה על מערכות הזיגוג, לתכונות מערכות הזיגוג, לאיטום המעטפת ומערכות הזיגוג לאוויר, וכן את הכללים להבטחת אוורור טבעי למטרות חיסכון באנרגייה."